קורות חיים
יהושע, בן שלמה ואסתר, נולד ב-1905 בקלינקוביצי שברוסיה הלבנה. בתקופת התהפוכות ואימת הפרעות, ב-1919, אירגן את הנערים בני גילו ב"החלוץ הצעיר", שהגישו עזרה מרובה לאנשי "החלוץ" בהגנה העצמית היהודית. אז נתגלה לראשונה כשרו הארגוני והצבאי של יהושע. המשיך בארגון "החלוץ הצעיר" תחת השלטון הבולשבי, גורש מהגימנסיה - שהיה בין מצטייניה - והוסיף לארגן חלוצים, השתתף בהכשרה ונאסר, ועל יסוד חילופין הורשה לצאת מרוסיה ועלה ארצה בשנת 1925. עבד בפלוגת עין-טבעון של קיבוץ עין-חרוד ונשלח לירושלים עם קבוצת חברים, כפלוגת הקיבוץ המאוחד, לשם כיבוש העבודה בעיר. שם עבד ונפצע במחצבה, ומשהבריא הצטרף לקיבוץ יגור. התמסר לעבודת הפלחה והמכונאות והשתלם בה להלכה ולמעשה. חיפש דרכים לשכלולים ואף הכין חומר לספר על הפלחה. היה מראשי המדברים בויכוחים ושיחות בציבור על נושאים תרבותיים וחברתיים. ביחוד התמסר להגנת המקום. פקד על קורסים של מ"כ ומ"מ. משנוכחו מפקדי ה"הגנה" בכשרונותיו ונטייתו לעניני בטחון הטילו עליו תפקידים מרובים של הדרכה והנהגה, תכנון ופיקוד, בהיקף מחוזי, ואחר-כך - גם ארצי. השלים בהתמדה את ידיעותיו הצבאיות והנהיג שכלולים בכל תחומי ההגנה: בחומר, בטכניקה, בטקטיקה ואף בתרבות וברוח. ביחוד הצליח ביצירת קשר נפשי עם הנוער ובהתאמת תפקידים לאנשים ראויים להם. כתב ועורר גם אחרים לכתוב כמה חוברות על נושאים הגנתיים בתחומים שונים, וחוברות אלו שימשו גרעין לספרות צבאית בעברית. בפרוץ מהומות 1936 נקרא מהמשק לשירות פעיל ב"הגנה". בשנות המהומות היה מפקד החי"ש בצפון הארץ ואירגן את הבטחון של חניתה בהיוסדה. אחר-כך נתמנה כראש לשכת ההדרכה הארצית של מטה-ה"הגנה" הכללי. למד ולימד מהנסיון הקרבי עם הכנופיות ושיכלל את הטקטיקה בהתאם לשינויים בתכסיסי האויב. פעל בכל תחומי עבודת ה"הגנה": התארגנות, תכנון, הדרכה, חימוש, נוער, חברה. שימש כמפקח ארצי מטעם המטה הכללי ורבה היתה תרומתו גם במאבק נגד האנגלים. בגלל תפקידיו המרובים היה אורח נדיר במקום מושב משפחתו, ביגור, וילדותיו הקטנות כבר ידעו שאבא הוא רק אורח-לשבת בבית. בשנים האחרונות היה מפקד הגליל התיכון ואחר-כך מפקד מחוז תל- אביב. אחרי החלטת החלוקה ופרוץ המהומות עלה ירושלימה לפקח על הגנת העיר, ובנסעו לתל-אביב לקבל פיקוד על חטיבה לוחמת בשפלה נהרג מיריות ערבים ליד לטרון ביום כ"ה בכסלו תש"ח (8.12.1947) ואחרי הלויה רבת-כבוד בתל-אביב הובל למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביגור. במלאות שנה למותו הוציא משק יגור ספר לזכרו. השאיר אשה: בריינה, ושתי בנות: אילנה ולאה. לאחר הקמת צה"ל הוענקה לו דרגת אלוף.