קורות חיים
בת דויד ושרה. נולדה בט' בכסלו תרפ"ט בירושלים. בהיותה בת 4 שנים הצטרפו הוריה למשק יגור. בתוך המשפחה הגדולה העובדת והיוצרת היתה שושנה בילדותה מכונסת בתוך עצמה, רצינית ובעלת רגש, וחותרת תמיד אל האמת, כי רגש המוסר היה טבוע בכל מהותה. עוד בשנות לימודיה התקשרה לעבודה מתוך אחריות ומסירות של אדם מבוגר.
אחרי "השבת השחורה" של החיפוש ביגור ואחר-כך במעצר בלטרון נתגלתה באומץ -לבה. משסיימה את לימודיה התגייסה לפלמ"ח ועשתה ברמת-יוחנן, כפר-רופין, בית-הערבה, קליה, רמת-רחל וירושלים. בירושלים המורעבת והנצורה מילאה תפקידים רבים בחטיבתה, לרבות ליווי שיירות. בדרכים מסוכנות וביחוד בדרכים המובילות לירושלים הצטיינה במילוי התפקידים שהוטלו עליה. ורבים אשר ראוה בתפקידה או השתתפו עימה יחד בפעולות- סיפרו בשבחה.
נפלה ליד שייך-ג'ראח בשיירת הרופאים ואנשי-המדע שעלתה להר-הצופים בד' בניסן תש"ח (13.4.1948). נסעה בראש השיירה באוטו המשוריין של הליווי. שעות ההתקפה היו שעות מבחן לאדם. היו בין האנשים שלא יכלו לשלוט ברוחם, והיו ששלטו על עצמם היטב. שושנה היתה בין היחידים שהרגיעו אחרים. היא עזרה לחבוש פצועים ולא נתנה לדיכאון להשתלט על האנשים.
הובאה לקבורה בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים.
הועברה לבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים ביום י"ב באלול תשי"א (13.9.1951).
משק יגור הוציא לזכרה חוברת "שושנה בנארי" ובה צרור מכתביה.