טוביה קושניר ז"ל

קורות חיים

בן שמעון ואסתר, חקלאים וותיקים ומאנשי העליה השנייה. נולד ב-ב' בחשוון תרפ"ד (12.10.1923) בירושלים. גדל ולמד בכפר-יחזקאל, שם היה להוריו משק חקלאי. בסיימו את בית-הספר העממי המקומי, עבר לבית הספר ביגור וכבר אז התבלט בהבנה עמוקה לחי ולצומח. ערך ביוזמתו האישית "נסיונות" מדעיים שונים כגון הרכבות והצלבות, ומתוך הסתכלותו הערה הוציא מסקנות מכלילות ומרחיקות ראות. בסיוריו הרבים בכל רחבי הארץ גילה מינים וזנים שונים של צמחים אשר טרם נודעו בארץ, ובמשך הזמן קנה לעצמו ידיעות מקיפות בכל תחומי הצומח בארץ ובבוטניקה גבוהה בכלל.

עבר לירושלים ושם גמר את בית הספר התיכון ונכנס לאוניברסיטה. למד ביולוגיה, וכבר בשנתיים הראשונות של לימודיו, הפליא את מוריו בבקיאותו הרבה ומחקריו עוררו את התפעלותם של בעלי-מקצוע מובהקים. מאמריו ומחקריו פורסמו בעיתונות המקצועית בעולם. בעל סגולות מובהקות של חוקר. הגה רעיונות נועזים ותוכניות גדולות. אף הספיק כבר לפרסם ממחקריו בעיתונות המקצועית. עמד לסיים את לימודיו ולצאת לאנגליה להשתלמויות נוספות.

מורו, פרופסור אדלר, התבטא כי מצא בו גאון אשר כמוהו אינו מתגלה אלא אחד בדור. הוא ראה בו את יורשו במדע. רעיונותיו וגילוייו במדע הביולוגיה יש בהם כדי עבודה רבה לחוקרים. טוביה מצא צמח שהיה חדש בעולם הבוטניקה והצמח נקרא על שמו "סתוונית-טוביה" ונמצא במגדיר בשם זה. כחוקר האירוסים הארץ-ישראליים מצא בהר הנגב אירוס הנקרא על שמו "אירוס-טוביה".

התנדב בפרוץ המלחמה לשירות פעיל במסגרת הגדוד השישי של הפלמ"ח, מתוך הכרה שבזמן של מלחמה לקיום העם והארץ אין דרך אחרת, אם כי דאב מאד על "איבוד הזמן" היקר. כל רגע פנוי, גם בשבתו בבסיס הצבאי בין פעולה קרבית אחת לשניה, הגה ולמד. במעלה החמישה הוא התאמן אצל חברו-מפקדו יצחק לוי, ויצא עם חבריו לפעולות בלילות, לתפיסת עמדות ומשלטים ושמירת הדרכים המוליכות לירושלים.

במכתבו האחרון כתב: "... אם גם יודע אני שהמעשה שאני עושה הוא היחיד העלול לתת עתה לנער יהודי קורטוב דל של סיפוק, הרי על אף כל זאת נשארים הימים אפורים כי אין אני רואה את עצמי גבור חיל, אף שיודע אני שהמעשים שעלול אני לבצע מחר-מחרתיים יתוארו כמאוד נועזים". השתתף בפעולות רבות להגנת ירושלים. מבסיסו בקריית-ענבים נקרא להצטרף למחלקת הל"ה שיצאה לגוש-עציון הנצור.

נפל בקרב של המחלקה ליד הכפר צוריף ב-ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). בכ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר הרצל בירושלים.

האירוסים ששתל טוביה בהר הצופים היכו שורש והחזיקו מעמד גם לאחר מלחמת השחרור כשהר הצופים היה מבודד.

לאחר מלחמת ששת הימים התגלו כמה מן האירוסים, וזכה האב שמעון קושניר לראותם מלבלבים בחלקה ששתל בנו טוביה.

ספר מחקריו ומכתביו הוצא ע"י עם עובד תש"ט וזכרו הועלה בחוברת "בכפר" הוצ' כפר יחזקאל תשכ"ד.

אביו שמעון הוציא לזכרו את הספרים "בדמדומי בוקר", הוצאת "מכורה"; "האירוסים עודם פורחים", בהוצאת "עם עובד.