סמ"ר יובל לוי ז"ל

יובל לוי
הדלקת נר בן 35 בנפלו
בן עדה ואברהם
נולד בעפולה
בח' בחשוון תרצ"ג, 7/11/1932
שרת בחיל השריון
יחידה: גד' 56, חט' 401
התגייס ב-יולי 1951
נפל בקרב
בכ"ח באייר תשכ"ז, 7/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: עמק דותן
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: קיבוץ רמת יוחנן

קורות חיים

יובל, בן עדה ואברהם, נולד ביום ח' במרחשון תרצ"ג (7.11.1932) בעפולה. הוריו היו חברי רמת יוחנן בהיוולדו. בהיותו בן שבע נתייתם מאביו. למד וסיים את בית הספר היסודי שם ואת כיתות ההמשך בבית הספר המשותף לגוש זבולון. גויס לצה"ל ביולי 1951 ושירת במסגרת נח"ל. בזמן שירותו בנח"ל עבר קורסים של פיקוד והיה בין הראשונים שעלו להיאחזות נחלאים א' - כיום: נחל עוז; זו היתה ההיאחזות הראשונה של הנח"ל. שם שירת עד לשחרורו מצה"ל. לאחר השחרור בשנת 1953 שימש במשך תקופה מסוימת בתפקיד מא"ז של נחל עוז והכשיר את רועי רוטנברג ז"ל כמא"ז הבא אחריו. כאשר רועי התעתד לצאת לקורס קציני מילואים פנה אישית ליובל, שחזר בינתיים לרמת יוחנן, להחליפו למשך תקופת הקורס לאחר פנייה רשמית של נחל עוז לרמת יוחנן. בחזרו לרמת יוחנן גבר בו הרצון שקינן בקרבו מתמיד להמשיך בלימודיו. בכוחות עצמו התגבר על מרבית בחינות הבגרות והתקבל בשנת 1957 לטכניון העברי בחיפה כסטודנט למדעים, במגמה להשתלם במיוחד במתימטיקה, מקצוע שמילדותו נטה לו, ובפיסיקה. במשך שנות הלימודים גברו בו הנטייה והרצון לעסוק בהוראה ובסיימו את הטכניון החל בהוראת המתימטיקה בבית הספר התיכון העירוני ג'; יובל נמנה בין ראשוני מוריו. בד בבד עם ההוראה החל יובל לעבוד על עבודת הגמר לקראת תוארו השני (מגיסטר). יחד עם רצונו העז להקנות לתלמידיו ידיעות במתימטיקה ואף אהבה למקצוע ראה יובל חשיבות מרובה בהקנותו להם ערכים חברתיים ולאומיים - ובעיקר מתוך אלה שרווחו בתקופה שלפני המדינה; הוא שאף להקנות להם ערכים כלל אנושיים. עבודת ההוראה נעשתה, כמובן בכיתה, ואילו שאר העבודה, שיובל ראה כעבודת קודש, נעשתה על ידי יצירת קשרים אישיים עם התלמידים, ייזום פעולות אזרחיות, מחוץ לכתלי בית הספר, בעידוד ביקורים בביתו. עבודת המגיסטר שלו במתימטיקה זכתה להערכה מרובה ולאחר שקיבל את התואר השני החליט להמשיך לקראת התואר דוקטור. הטכניון אישר לו מילגה לצורך זה ובפברואר 1967 החל לעבוד באופן אינטנסיבי על הדוקטורט. אך עוד הוא מפתח את הנושא ומתחיל להתעמק בו נקרא להתייצב למלחמת ששת הימים - וביום השלישי לקרבותיה, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967) נפל בקרב שנערך בעמק דותן הניח אשה ובן. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ברמת יוחנן. לאחר נפלו ציין אותו לשבח מפקד חטיבתו על גילוי אומץ לב ודבקות במטרה. וזה תאור המעשה: ביום הראשון לקרבות הוביל יובל צוות סיור ממונע על ג'יפים את הכוח שפרץ בגזרת יעבד תחת אש כבדה של מקלעים ומרגמות. תוך כדי פעולה נפגע נהג הג'יפ. אחרי שפונה החליף אותו יובל ומילא את תפקידיו השונים (ניווט, הכוונת הטנקים לעמדות אש וציון מטרות) - וכל זה תחת אש כבדה עד שנקלע למארב האויב; כך נפגע ונפל. בית הספר התיכון העירוני ג' הוציא לאור חוברת לזכרו. ב"מעלות", רבעונם של מורי בתי הספר העל יסודיים הובאה כתבה עליו. בספר "בדרכם", בהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הובאו דברים עליו ומשלו.