יעקב כספי ז"ל

קורות חיים

כספי יעקב בן משה וטובה. נולד בי"ד באדר בפורים תרפ"ב (14.3.1922) בווארשה, פולין. נכדו של הרבי מיאבלונה, מיסד כפר-חסידים. הוריו היו בין חלוצי-הכפר הראשונים ויעקב אז בן ארבע. למד בבית- הספר העממי המקומי ובבית-הספר המחוזי ביגור.

אחרי-כן חזר לכפרו, נשא בעול המשק, היה מדריך ב"הנוער העובד" וריכז את העבודה התרבותית. נמשך אחרי אמנות התיאטרון, ואחרי לבטים ונדודים עלה ירושלימה והצטרף לסטודיה הדרמטית של "הסתדרות העובדים" בהדרכתו של רפאל צבי. עבד כמדריך נוער ומדריך ארצי למחנאות מטעם מחלקת החינוך וגילה כשרון פדגוגי מובהק, אף נתמנה למזכיר ומרכז של האגודה "אכסניות הנוער".



הוא שהקים בכשרונו הרב את המחנה הזה, אשר ריכז במשך הזמן מאות ילדים עזובים. הילדים אהבוהו כמו ידיד ורבה היתה השפעתו עליהם. אף כי חי בתנאים חומריים לא קלים, נראה תמיד שמח ורוחו טובה עליו. היה חביב על הכל.



בפרוץ מלחמת השחרור התגייס לשירות פעיל בחי"ש.

התגייס גיוס מלא. הוא רצה תפקידים מחנכים, הקוראים לפעולה, למחשבה. ולכן היה מוכרח גם לפעול מיד, משנראה לו הצורך בכך.

הוא חלם על יצירת להקה צבאית מובחרת, אשר תחזיק נשק וגם תילחם, בנשקה האמנותי מעל הבמה שתפקידה יהיה לעודד לתבוע לרומם ולשעשע. מאז התגייסותו נמצא במקומות התורפה של חזית ירושלים, אם במקור חיים, אם ברמת-רחל, לוחם מאמן, מדריך כיתה.



"אני שומר על עצמי היטב, בירושלים הסוערת, עובד את עבודתי הרגילה ואל לך לדאוג, אמא, הן לא הגיע עדיין תורי להתגייס ודיה לצרה בשעתה" כדברים האלה כתב אל הוריו, לאחר ליל שימורים בקו החזית. היו בו אומץ ועוז רוח, אך נמנע מלגלות לאימו את כל האמת - כי ידע את אהבתה הגדולה אליו ואת חולשת גופה.



צורף למחלקת ה"ל"ה" אשר חשה לעזרת גוש עציון הנצור ונפל עמהם בהרי חברון, ליד הכפר צוריף ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948), הובא לקבר-אחים בכפר-עציון.

ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי גוש עציון להר-הרצל בירושלים.