טוראי ראובן ירון ז"ל

קורות חיים

בן שלום ואירנה. נולד ביום י"ז באלול תרצ"ב (18.9.1932) בעיר אוסייק אשר ביוגוסלביה. בבית הוריו הנאורים והמשכילים קנה הילד ערכים ביהדות, כמיהה לארץ ואהבת אדם ועם. אביו, אשר שימש רבה של קהילת-העיר, היה תמיד קרוב לענייני חינוך-הנוער ולציונות ופעל רבות כדי לקרב את היהדות המתבוללת לרעיון שיבת-ציון; יחד עם זה היה מעורב בחוגי-המשכילים הבלתי-יהודיים וקשריו עמהם העידו על אהבת-האדם שבו. אמו, חניכת בית-הספר הגבוה לפדגוגיה בוינה, שאפה לחנך את בנה על-פי תורת-החינוך המתקדמת. בשנת 1943 הגיעה לקיבוץ שער-העמקים קבוצת-נערים מיוגוסלביה, מפליטי הרדיפות הנאציות - וראובן, כבן עשר-ומחצה, בתוכה. כתוצאה מחוויותיו הקשות במשטר-הכיבוש נתגלו בו נפתולי-נפש שונים. אך תבונתו ורצונו העז להתאים עצמו לסביבה החדשה עמדו לו ועד-מהרה נעשה לגורם חינוכי בחיי-הילדים. בגיל רך גילה כשרון לציור ולמוסיקה. בגמר כיתה ו' עבר עם שאר הילדים לשריד לשם המשכת לימודיו. ביוני 1952 גויס לצה"ל. עם שובו לקיבוץ לאחר שירותו בצבא במסגרת נח"ל גילה כשרונות אינטלקטואליים, כוח-רצון עז ויכולת-ביצוע. עסק בהוראת-מוסיקה וכן עסק בהלחנה. אך לפני מערכת-סיני נקרא לדגל וביום כ"ט במרחשון תשי"ז (3.11.1956), נפל בקרב בדהב. הובא לקבורה באילת וביום ט' בשבט תשי"ח (30.1.1958) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בשער-העמקים. הניח אשה. המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, בשיתוף עם הקיבוץ הארצי של "השומר הצעיר", הוציא חוברת הכוללת מיצירותיו המוסיקליות שבעזבונו. קיבוץ שער- העמקים הוציא ספר לזכרו הכולל דברי-הערכה עליו ודברים מעזבונו.