קורות חיים
בן ישי (גולומבוביץ) ברוך, בן פסח ודוברושה, נולד ביום א' בכסלו תרע"ה (1914) בפינסק (רוסיה-פולין), למשפחת ציונים מפורסמת. כבן שלוש נתייתם באביו. אמו חינכה אותו ברוח עברית- לאומית ובהיותו בן אחת-עשרה שלחה אותו לארץ-ישראל, אל דודו, ללמוד ולהיבנות במולדת. נכנס לגימנסיה "הרצליה" וסיים את לימודיו בהיותו בן 16. יצא מיד להכשרה חקלאית בקיבוץ נען (שנה) וברעננה (ג' שנים). כבן 21 יצא לחוץ- לארץ לראות וללמוד. עבר את איטליה ושוויץ כמעט ברגל. מלא רשמים חזר לארץ ונכנס לאוניברסיטה בירושלים לפקולטה למדעי-הרוח. למד פילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה, בו בזמן מילא תפקידים חשובים בפלוגות ה"הגנה" בירושלים והתפרנס מהדרכה במפעלי "הדסה" למען הנוער. עד מהרה יצאו לו מוניטין כמדריך ומחנך במגרשי הנוער של "הדסה" גוגנהיימר.
בשנת 1939 התגייס לגדודים העברים שבצבא הבריטי, חנה בצפון הארץ והשתתף בכיבוש סוריה. במדי-צבא גמר בהצטיינות את לימודיו באוניברסיטה וקיבל תואר "מוסמך למדעי הרוח". מחמת מחלה שוחרר מהצבא לאחר שנתיים. בשובו לירושלים התמסר לטיפול בילדי-עוני. תחילה כמפקח מחוזי על מגרשי-השעשועים לילדים ואחר-כך כמפקח ארצי. נשלח מטעם "הדסה" לחוץ-לארץ להשתלם בהדרכת מגרשי-שעשועים לנוער, עבר את צרפת ואנגליה ומשם הפליג לארצות-הברית.
סמוך לימי ההכרעה בארצנו קרא לו מצפונו לחזור לארץ - לאחר העדרו ממנה במשך שנתיים. תיכנן לחולל גדולות למען בריאות הילד והנער ולמען השכלת הנוער העובד. ובינתיים נתן שוב ידו לפעולות ה"הגנה". בראשית המהומות בארץ חידש את פעולותיו בחי"ש ובששה בשבט יצא עם פלוגתו למעלה-החמישה. אור לח' בשבט תש"ח יצא בטנדר לירושלים להשתתף במועצה הפדגוגית של "הדסה", ובדרך, מול קריית-ענבים, נורה מן המארב ומת בייסורים קשים בחצי הלילה. נקבר על הר-הזיתים בי"א בשבט תש"ח. השאיר אחריו אישה וילד בן 4.
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.