קורות חיים
בן אליעזר וצפורה. נולד בכ"ח באייר תרפ"ח (18.5.1928) בבריסק-דליטא שבפולין. אביו ציוני וותיק ופעיל. אמו מצאצאי הבעש"ט, ר' פינחס מקוריץ ור' נחום מטשרנוביל.
בהיותו בן ארבע עלו הוריו ארצה והתיישבו בכפר-מל"ל. שם למד בבית-הספר העממי, שאביו היה אחד ממוריו, ואחר-כך בגימנסיה 'בלפור' בתל-אביב. בעל מוח חריף ויוצר, ויחד עם זאת מלא חיים ושופע שמחה סביבו.
הוא קיים את הכתוב "והגית בו יומם ולילה". הוא ידע ללמוד מפי מוריו, יותר משלמדו מהם, תלמידים רגילים והם נענו לו ונהנו ללמדו. הוא ידע ללמוד גם מפי אחרים וקיים את הכתוב: "מכל מלמדי השכלתי."
עם כניסתו לבית-הספר התיכון הצטרף לשורות ה"הגנה". בגיל 15 נכנס לחטיבת השוטרים המושבעים.
בגיל 17 גמר את הגימנסיה והתגייס לנוטרות בה שירת בכפר-חיים, בעמק חפר. מלבד התפקידים הרגילים בנוטרות שימש כקצין-תרבות ומזכיר הנפה. אחרי שירותו זה במשך שנה ורבע השתחרר ונכנס לאוניברסיטה. שם למד משפטים, פילוסופיה, סוציולוגיה וכלכלה. כסטודנט בירושלים שימש כקצין-תרבות בגדנ"ע, היה פעיל בין הנוער הלומד, תלמידי הגימנסיה "רחביה" ובחיים התרבותיים של הנוער הירושלמי בכלל, והיה ממנהיגי "המשמרת הצעירה", ו"צעירי בני-ברית". ב"הגנה" היה מדריך ומאמן.
בריא ברוחו ובגופו, לומד וכותב, מחבר שירים, מאמרים, מחקרים, ער ללא לאות, מרצה בשאלות לאומיות, חברה, מדינה, כלכלה, תלמיד-חכם צעיר. כמו אצה לו דרכו לבל יאחר - ואמנם רבות הספיק דויד בתשע-עשרה שנות חייו. השאיר אחריו מאמרים ושירים רבים בעלי ערך ספרותי והגותי רב.
עם הכרזת האו"ם התגייס מיד לשירות פעיל. באומרו: "כדי להוסיף ללמוד - צריך ללחום" ואמנם, על אף היותו משוחרר מפעילות קרבית, החליט לצאת לקו הראשון של החזית.
השתתף בקרבות בסביבת ירושלים. נמנה עם קבוצת הסטודנטים שנקראו לעזרת גוש עציון הנצור ונפל עם מחלקת ה'ל"ה' ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948)ליד הכפר צוריף. ה'ל"ה' נקברו תחילה בכפר-עציון והובאו לקבר-אחים בהר-הרצל בירושלים כעבור שנה ומחצה, ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949).
מבחר כתבים מפרי עטו יצא בהוצאת "עם עובד" בשם "דויד ט"ש - אחד מלמ"ד ה"א". הספר כולל שירים, מחזות, דברי ביקורת והגות, שרטוטים אבטוביוגרפיים, דפים מיומנו וממכתביו, ודברי הערכה עליו.
בפקודת המטכ"ל הוענקה לו לאחר מותו דרגת סגן משנה.