יהודה ביטנסקי ביתן ז"ל

קורות חיים

בן משה וחיה. נולד בי"ב בכסליו תרפ"ה (9.12.1924 ) בווילנה להורים ציונים ותיקים ופעילים. משחר ילדותו נתחנך ברוחה של התרבות העברית וערכיה. בהיותו בן ארבע למד בגן-הילדים עברי בוילנה. עלה עם אימו ארצה בהיותו בן 9. למד תחילה בבית-הספר "תחכמוני" בירושלים ומכאן נטייתו וחיבתו בימי נעוריו למסורת היהודית.

אחרי עליית אביו ארצה המשיך בלימודיו בתל-אביב בבית-הספר "תל-נורדוי" ואחר-כך, עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה, עברה המשפחה לירושלים והוא המשיך שם את לימודיו וגמר את בית-הספר התיכון.

ניחן בכשרונות בלתי-רגילים ונמשך ללמודי מדעי-הרוח. משסיים את לימודיו בגימנסיה ועבר שתי שנות שירות בפלמ"ח, נכנס לאוניברסיטה ושקע בלימודים. למד היסטוריה, פילוסופיה ופסיכולוגיה. הרבה מכוחות רוחו השקיע בהדרכת "המחנות העולים" אשר להם השתייך בימי נעוריו. בעבודותיו באוניברסיטה הפתיע את מוריו והם תלו בו ובכשרונותיו תקוות רבות.

הצמאון ללימודים והתשוקה להגן על מולדתו, באלה ראה חזות הכל. הוא רצה ללמוד ולדעת לחקור ולהתעמק ולהבין. הלך בפשטות, בלא כל היסוסים, למלא את חובתו בשירותי הבטחון, אם כי לא היה איש צבא ברוחו. ברור היה לו כי זוהי משימה שיש למלאה ומשהגיע להכרה זו, שוב לא היה דבר שעמד בפניו, לא סבל ולא סכנה. הצטיין בדרך מחשבתו המעמיקה והמקורית. בליל ההכרזה על המדינה היהודית היה בבית הוריו בירושלים. בבוקר אץ למלא את חובתו עם פרידה אמר לאימו: "אל תדאגי, מה שלא יתרחש" כלום הגיד לו ליבו ?

היה אחד מקבוצת הסטודנטים אשר השתתפו בפעולות קרביות רבות במבואות ירושלים. הצטרף לגדוד השישי בפלמ"ח. יצא עם חבורת ה"ל"ה" לעזרת גוש עציון הנצור. נפל בקרב על יד צוריף ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948) והובא לקבורה בכפר-עציון. משם הועבר לקבורת-קבע על הר -הרצל בירושלים עם שאר חללי הגוש ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949). השאיר אחריו חיבורים ומחקרים חשובים.