קורות חיים
בן יחיד ליעקב ושולמית לבית חזנוב. נולד בכ"ד באייר תרפ"ה (18.5.1925) בירושלים, לאביו יעקב פנואלי, מבני העלייה השלישית, ולאמו - שלומית חזנוב - בת גדרה, שגדלה בביתו של הבילויי - שלמה חזנוב.
למד בגימנסיה העברית בירושלים ובמוסד החינוכי במשמר-העמק. התקשר לחיי הקיבוץ ולתנועת "השומר הצעיר", בה המשיך לעבוד ולהדריך גם אחרי עזבו את המוסד. טרם סיימו את לימודיו בבית-הספר התיכון התגייס כחבר הכשרת "נירים" לפלמ"ח ושירת שנתיים בשער-העמקים ובתל-עמל, ואחר-כך - שנתיים במסגרת ה"חטיבה" בפלוגה שמרכזה היה בעין-חרוד. השתתף בפעולות שונות, מהן הפעולה בגשר אכזיב ב"ליל בגשרים".
בתקופה זו עבד בקביעות ברפת. התמסר גם לגידול כלבי-שמירה ואימונם השיטתי. מתוך חיבתו העמוקה לבעלי-החיים בחר במקצוע של רופא בהמות, ואחרי שחרורו מהפלמ"ח התחיל להתכונן במרץ לבחינת-הבגרות כדי להמשיך אחר-כך את השתלמותו באוניברסיטה. היה מלא חדוות-חיים ומרץ והיה איש מרכזי בין חבריו וחניכיו הרבים. מלא אהבה לכל היקום, לאדם ולבהמה, לחי ולצומח, בחברתו הורגשה חמימות משפחתית, כולו שפע ואהבה. לא הירבה לספר על עצמו, העביר מיד את השיחה לפסים אחרים. שאול צמח יחד עם הפלמ"ח. הוא ושכמותו בנו את הפלמ"ח- והפלמ"ח בנה אותם. הוא היה דוגמא לדור שצמח וגדל בשדות ובהרים, במסעות מייגעים, באימונים מפרכים, בלילות אפלים של הורדת עולים, בשעות אורוכת של סיור, ברגעים של חדירה לשטח אויב. הוא בא לפלמ"ח כמעט בראשיתו. חייליו בטחו בו. הוא הטיל את המשמעת הדרושה בפשטות מובנת מאליה בלא מחשבות יתירות ובלא היסוסים.
מיד עם פרוץ מלחמת-השחרור חזר לשירות פעיל היה במחלקת הפלמ"ח שנשלחה בראשית המלחמה לעזרת גוש עציון. עבד בביצורי המקום לקראת המלחמה. בגלל מחסור חמור באנשי-מגן בגוש יצא לתל-אביב כדי לזרז משלוח תגבורת לגוש, ואמנם הצליח בשליחותו זו. בשובו לגוש הצטרף למחלקה אשר נשלחה לעזרת הגוש הנצור ונפל עמהם בהרי חברון בקרב ליד הכפר צוריף ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). הובא לקבר-אחים עם ה"ל"ה" בכפר-עציון ומשם הועבר ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) עם שאר חללי הגוש למנוחת-עולמים בהר-הרצל בירושלים. אחרי מותו הוענקה לו דרגת סגן.