איתן גאון ז"ל

קורות חיים

בן אריה ושולמית. נולד בי"א באדר א' תרפ"ט (21.2.1929) בקריית-חיים על-יד חיפה. בן לבית פועלים.

ער, חי ושובב. היה ראש השובבים בסביבה. מרצו הרב מצא אפיק לעצמו בבואו לקיבוץ אלונים להכשרה. שם הצטיין כתלמיד וכעובד ובמהרה היה לטרקטוריסט ומסגר מומחה. כחבר פלמ"ח התמחה כסייר ותוך כדי כך הכיר יפה את הנגב ואת גוש עציון. אהב מאד את הארץ ואת נופה ובהתפעלות רבה היה מספר על פעולתו כסייר המאפשרת לו להתיחד עם הארץ ולהכירה.

מדבריו:"במסעות בין ההרים, בין שטחי החול העצומים למדתי להכיר עד כמה כדאי לנו ללחום בעד השממות האלו. לא נגד האדם בלבד יהיה עלינו ללחום שם. כי אם נגד הטבע וכוחותיו, כדי לכבשם לצידנו...

...אדמת ארצנו דומה לתינוק החסר טיפול של אם אוהבת. לכן נעשתה אדמתינו שוממה, או שגידלה קוצים יבשים. כדי להשיב לאדמה את כושר פריונה יהיה עלינו לטפל בה כאם, לטפל בה באהבה."

באותו זמן השתתף גם ברוב פעולות הפלמ"ח, בפיצוץ גשרים, פיצוץ הראדאר וכו', ולא אחת סיכן את חייו. בימי החיפושים הבריטיים והמאסרים הפוליטיים הגדולים ב-29 בנובמבר 1946 נלקח למחנה לטרון. שם היה פעיל בארגון משמר על מנהיגי הציונות שנכלאו שם אף הם. מלטרון הועבר למחנה-הריכוז ברפיח ואף שם היה ער, פעיל ומעודד. הצטיין בארגון מלאכות-יד שונות אשר הפיגו מעט את שממון הכלא. אחרי חדשים מספר שוחרר מרפיח והועבר במסגרת הפלמ"ח לבסיס ברמת-רחל.

ב- 16.1.1948 נשלח כסייר עם המחלקה של ה"ל"ה" להגיש עזרה לגוש עציון הנצור ועמהם נפל ביום ה' בשבט תש"ח והובא לקבר-אחים בכפר-עציון. משם הועבר כעבור שנה ומחצה, עם יתר חללי גוש עציון, לקבורת-קבע על הר-הרצל בירושלים ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949).

זמן לא רב אחרי נופלו מתה גם אמו אשר לא מצאה עוד ניחומים אחרי נפול בנה.