טוראי צבי לסר ז"ל

משך שנים מרובות עבדנו יחד, ועוד עתה בצאתי לעבודה אחכה לו, הן עוד מעט גם צבי יגיע - כה קשה לתפוס ולהתרגל למחשבה שהדבר לא יהיה עוד.
במרוצת השנים של עבודה משותפת נרקמו בינינו יחסי רעות וחברות קרובים. היינו רגילים לשבת בצוותא בשעות הפנאי בערבים לאחר העבודה ולשוחח על דא ועל הא. ועל פי רוב נתגלגלה השיחה ונסבה על נושא הגן, כי צבי קשור היה לעבודתו ואדמתו קשר עמוק ואינטימי ובעולם נרתם בכל מאודו ונפשו. והן כה הרבה יש לתקן פה ולשפר שם - והמוח עסוק בכל אלה אף ברגעי הפנאי.
בהוית הפשטות של איש עובד אדמה שבו, בידיעותיו המקצועיות בענפו, במזגו המתון והקלילות ביחסי אדם ששפעה מישותו, בכל סגולות נפשו אלה נתחבב על הזולת, על כל אחד שבא עמו במגע.
מן העבודה גדל וצמח. קנה ידיעה ונסיון ללא לבטים, אותה ההדבקות לקרקע, הביאוהו גם להגנה על אדמתו; ובמלוא הרצינות הטבועה בנפשו ומלוא המשמעות.
בידי אף אחד מהחברים לא עלה לשכנעו ולעצרו בבית, בשהותו כאן בימי חופשתו האחרונה, אם כי הענף נזקק לו מאוד מאוד. עם השתפרות המצב - הבטיח אותה שעה לבוא, אולם, הוא לא בא עוד... כדור האויב נתק את פתיל חייו. ובה הלך לבלי שוב
שטראוס
מתוך "יומן", 6.8.1948

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח