טוראי צבי לסר ז"ל

קורות חיים

בן אדולף ומינה. נולד בי"ח בסיון תרע"ו (19.6.1916) בעיר טורן שבגרמניה. ולאחר שבית הוריו עבר ב- 1922 לברלין למד צבי בבית הספר התיכון על שם "קרל מרכס".

משסיים את לימודיו בבית-ספר זה ביקשו הוריו לשלחו לאוניברסיטה. אך צבי סירב ויצא להכשרה חקלאית באחת החוות שבסביבת ברלין. כיון שגילה נטיה בולטת לחקלאות נשלח להמשיך הכשרתו בשבדיה ובדניה. היה בין בעלי הכשרונות שנתקבלו למקומות-העבודה המעטים בארצות אלה שעמדו לרשות הסתדרות "החלוץ" בגרמניה. צבי עשה חיל בעבודתו ובעל-האחוזה השבדי שידלו להישאר אצלו. אך צבי לא נענה להצעה וב- 1935 עלה לארץ-ישראל ביחד עם קבוצת חברים שעשו את הכשרתם בדניה.

הצטרף למשק יגור ועבד במסירות בגן-הירק. איש-האדמה היה מטבעו, אך גם איש-ההגשמה המוכן לעזוב את הגינה החביבה עליו ולהיענות לכל תביעות התנועה. נשלח על-ידי המשק למחצבות, לפלוגות הקיבוץ ולכיבוש העבודה במפעל האשלג בסדום.

בימי מאורעות 1936-1939 עבד בהקמת גדר "טיגרט" בגליל העליון. אחר-כך השתתף בקורס הראשון של הפלמ"ח. בשלהי 1944, עם גיוס חברי הקיבוצים לבריגדה, ביקש צבי להתגייס, אך בגלל סיבות משקיות נדחתה בקשתו. היה אדם שקט, לא התבלט, ותמיד עשה למעלה מחובתו.

עם פרוץ מלחמת-השחרור היה בין ראשוני המתנדבים. השתתף בקרבות על פתיחת הדרך ליחיעם ובכיבוש שני כפרים ערביים ליד עכו. ביחד עם חבריו מיגור נשלח לגליל העליון והשתתף כמקלען בהגנת רמות-נפתלי בקרבות שהתנהלו שם בימים האחרונים לפני ההפוגה.

נפל בפעולות סיור בין חולתא ומשמר-הירדן ביום כ"ח בסיון תש"ח (5.7.1948). בתורו יחד עם כיתת חבריו אחרי האויב באפילת הלילה, נפצע בבטנו. אולם ידע באותו רגע לשמור על קור רוחו. מתוך רצון לא ליפול למעמסה על חבר, לא הסכים שיתמכו בו ופצוע המשיך ללכת קילומטר וחצי כל עוד כוחותיו לא עזבוהו. מת על שולחן הניתוחים.

למחרת היום נקבר ביגור. הקיבוץ הוציא חוברת לזכרו.

בדברים לזכרו נאמר:"נפל חבר, חייו ומותו - סמל צעידה עקשנית על קרקע, לקשר אליה ללא תהיות ותסביכים יתרים. ראה לעצמו חובה וזכות כאחת פשוטה וטבעית, להגן על אדמתו."