טוראי צבי לסר ז"ל

צבי היה דמות חלוצית. עליו אפשר היה לומר, שבכל יום התנדב מחדש. הוא היה נחבא אל הכלים, ותמיד היה הולך בצידי הדרך, ומי שלא בא במחיצתו, לא יכירנו.
בעבודה היה מלא מרץ ואחריות, ובלי שאון והמולה ביצעה. הוא ריכז בתוכו אופי חזק של חלוץ עברי, והוא לא ישכח. השקט הנפשי, הפשטות והמסירות היו כמסמרות לדרכו בכל שטחי חיינו.
הוא חי את עבודתו בגן הירק במלואה והיה ממעצבי דמות הגן שלנו. תמיד היית פוגשו רכון על גבי שתילים ובודקם, וכשהיה מוצא משהו מיוחד - מיהר להראות וללמד. בזמן שהיה אחראי לתפוחי אדמה באדמות חרתיה, היה לן שם, כדי לאפשר השקאה נוספת במשך יממה. והכל מתוך שקט ופשטות. היה מתחמק (ועד היום זה סוד : במה?) ומגיע בערב לחרתיה; מבלי להודיע מילה או חצי מילה אפילו לעובדים עמו!
כך הוא תפש את חיי החברה שלנו - כפשוטים וברורים, ולא אחת התרעם על הביקורת החריפה, שנשמעה לעתים בשעת ארוחת הבוקר ותמיד ראה את החברה, בה הוא חי, כיפה ויציבה - ובטח בה.
וכזה היה גם באימוני ה"הגנה". ברצינות התיחס לכוח יהודי ושאף לרכוש לעצמו בטחון ואפשרות מכסימלית של עמידה בזמן הצורך.
הוא גם התגייס ללא המולה ורעש, כי אם בשקט נפשי, בפשטות וכדבר המובן מאליו יצא להילחם את מלחמת עמו.
חייו קשורים בדרך חלוצית ארוכה, אשר כסמל לה היתה דמותו.
דרך ההכשרה (בדנמרק) למשק יגור; וכאן: עבודה כיבושית בנמל, ברכבת, במחצבה, בגן הירק ובצבא. עד להרי הגליל הרוגעים, שבהם מצא את סופו.
יעקב קמינסקי

מתוך חוברת שהוצאה לזכרו

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח