עם יום השנה השני לנפילת הל"ה
שנתיים, שקולות בארועיהן כנגד שנות דורות עברו מאז נפלו הל"ה... בנתיב דם ויסורים, מלחמה ומצור הנחו את בני ירושלים האבלה, משעבוד לחרות וממצור לדרור.
המחלקה נפלה - המדינה קמה.
... אף אתה אחי, אלכסנדר, עמהם.
בן יחיד, מטופח באהבה ובחרדה מלידתו - הולדת יסורים ועד מותו - מות קדושים וטהורים. אמו ז"ל את כל לבה לו נתנה ובעודה דועכת במחלתה, גידלה נטע תפארה. בגבורה על אנושית על נפילתו הבליגה, אך נטל יגונה הכריעה תחתיה.
ברוך כשרונות. מאביו קבל טעם האמנים שהתבטא בציוריו הרבים עדיני הבטוי, אפיו המוצק ומוסר איתן ללא פשרה. ניכר מילדותו כי לגדולות נוצר. עם היותו מבחירי התלמידים ומן המצוינים שבהם, התעסק גם בציור, בעבודת גינה, בנגינה ובספורט.
בגיל צעיר סיים את ביה"ס "תחכמוני". בחיבור הגמר שלו:"לוחמי הגטו", כותב-חורת הוא, כאילו על מצבתו - מצבת הל"ה:"שמכם, אחינו, יהיה בהיסטוריה היהודית כשם החשמונאים, קדושים תהיו לנו, נערצים בפי כל... יהי זכרכם ברוך, גבורים אומללים!"
טוב לב וחברותי. בזריזות ובאהבה סייע בעבודות אמו ועזר לחבריו בלימודיהם ברצון ומתוך ענות חן. הצטיין ביחוד במתמטיקה וסיים לימודיו בגמנסיה העברית בהצטיינות.
את חריצותו ומסירותו העביר עמו אף ל"הגנה" בה ראה אידאל שאין נעלה הימנו. מחמת מחלת אמו לא ניתן לו לצאת להכשרה מגויסת, אלא נשאר בתפקיד אחראי בעיר; עם החמרת המצב ביקש לצאת לקורס מ"כ לכפר עציון. בחזרו לאחר חדשיים לערבו היחיד והאחרון אתנו, גילה לי סוד ברטט:"אברהם, עברתי את הקורס בהצלחה!".
לאביו אמר:"אבא, לו ראית את הרוח האיתנה בכפר עציון! לא כמו פה בעיר! בטוחני כי יכול נוכל לאויבינו!"
למחרת בבוקר יצא בהבטיחו לחזור כעבור שבועיים. פעל במקור חיים כמקלען, אח"כ בבית הכרם ונבחר אף הוא למחלקת התגבורת לגוש עציון כמ"כ מקלען.
בצעדו עם ל"ה חבריו במסע האל-מות נכנס לשדרות הנצח של גבורי ישראל מדור דור.
אין תנחומין עליך, אלכסנדר!
בן דודך
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח