"אורי היה מפקדי מתחילת הטירונות ועד יום נפילתו. הוא היה רציני ומיושב בדעתו. לעבודה התייחס עניינית ולא הושפע ממצבי-רוח. יחד-עם-זאת שמר על נימה של הומור ושנינות שליותה אותו תמיד. הוא היה מפקד טוב. הוא ידע להבחין בבעיות החברתיות של אנשי הצות, כשם שידע לטפל בכל סוגיה צבאית בשעת האימונים. הוא החזיק את הצות שלנו כמו שצריך, נתן יד חופשית יותר ככל שחלפו הימים, אך ידע גם לרסן אם היה צורך בכך. אורי היה ביישן, וניתן היה להרגיש בכך בעת שיחות צות, אך באחרונה נטה להיות יותר חופשי ופחות מאופק מאשר בשיחות הראשונות, שלא פעם עמד בהן נבוך מול תריסר זוגות עיניים. למדנו להעריך אותו כקצין וכאדם ואהבנו אותו."