יגור כ"ד אב 21.8.41
אותו בוקר, כאשר יצאתי מאהלך, הלכתי לעבודה עייף ורצוץ בגופי אבל שמח וער ברוחי פנימה. הלכתי ונלחמתי בעייפותי, נע ונד כשיכור. דבר מה התרוצץ במוחי. דבר חדש, לא הבינותיו, נולד בי, מעורפל ולא ברור היה לי כלילה עצמו השחור והאפל. מחשבותי נצנצו וכבו ככוכבים, תעו בחלל הלב, התנפצו אל קירותיו באפס מענה.
מה הדבר? מהו אותו בלתי מודע ומסתורי שנתן לי את הכח ללכת ולא ליפול ולהרדם על עמדי? -
אור השחר החיור שעלה בפאתי מזרח הבהיר לאט לאט את היקום מסביב, המתעורר לבוקר חדש. נראה הכל ברור: החורשה, נחל קישון, המקשה. הערפילים נמוגו בין חמוקי ההרים ואתם יחד נמוגו ערפלי לבבי. נתבהר הכל בלב.
מתוך הספר 'אסף' בהוצאת משק יגור תשרי תש"י
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.