קורות חיים
בן ישעיהו וצפורה. נולד בי' בסיון תרפ"ג (25.5.1923) בעין-חרוד. בילדותו חלה בקדחת ובמחלות קשות אחרות. עם המשפחה בטלטוליה עברו שנות ילדותו בתל-יוסף, בגדוד-העבודה בירושלים, בבית-אלפא, בתל-עדשים וברחובות.
בגיל 13 הגיע עם הוריו למשק יגור לישיבת-קבע. קיבל את השכלתו בבית-הספר המחוזי ביגור. התמסר ללימוד תנ"ך, הלשון העברית וספרותה. אהבתו לארץ, שביליה ועמקיה, השתלבו עם אהבת נוף הקדומים של התנ"ך. בימי התבגרותו החל בסיורים נרחבים בארץ, שמירה בשדות ולימוד שפת העם השכן.
בשנת 1942 התגייס והיה בין ראשוני הפלמ"ח. בשנתו האחרונה בפלמ"ח השתלם בסיירות, סייר בארץ כולה, שמונה ימים סייר בנגב, עלה כמה פעמים למצדה. לאחר שירות של 3 שנים שב הביתה, אך בבואו חזר ואמר: "מחכה לנו עבודה גדולה בים. צריך להוביל יהודים לארץ".
עסק בהעלאת מעפילים והיה בין משחררי עצורי עתלית. במלחמת-השחרור השתתף בכיבוש בלד א-שייך, בפריצת הדרך לגליל המערבי וכיבוש עכו וכמפקד כתה בהתקפה על ג'נין. בקרב זה נפצע בכתפו וברגלו ובמשך 8 שעות עשה דרכו כשהוא פצוע תחת מטר כדורים עד שהגיע למשלט עברי ראשון שליד ג'נין.
בשכבו בבית החולים היו האחיות מספרות לאימו: "נאלצות אנו לסלק מכאן את אורחיו, כי איש מן השוכבים כאן אינו זוכה לאורחים רבים כל כך כמוהו" תמיד צבאו ליד מיטתו דרוזים, אנשי פלמ"ח וחי"ש, ובנות מן הנקודות הסמוכות.
עם הקמת חיל-המיעוטים נקרא אסף להיות פעיל בו ונענה עוד לפני שהחלים מפצעיו. כשומר-שדות היה קרוב אל הדרוזים ויחסי שכנות טובים נרקמו בינו לבין הכפר הדרוזי עוספיה. החיילים הדרוזיים, אשר בתוכם התערב והיה כאחד מהם, אהבוהו והוקירוהו. נלחם בקו ראשון יחד עם 30 דרוזים בקרב על הכפר ינוח שליד תרשיחה, במסגרת מבצע "חירם" בגליל. אנשי הכפר יצאו בדגל לבן ושני המחנות נפגשו בשלום ובידידות. אולם כתוצאה מבגידה, שבאה בלחץ הצבא הסורי אשר חנה במקום, החלו המחנות להתנפל זה על זה. אסף שהאמין בכוחו של הדגל הלבן, חש להציל פצוע דרוזי מפלוגתו ונפצע מכדור במצחו ומת בו במקום בכ"ו בתשרי תש"ט (29.10.1948).
הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביגור ב-4.1.1948
אימו מספרת כי בשנה האחרונה לפני מותו היתה לפעמים מציקה לו בשאלה, ספק רצינית, ספק צחוק "אסף, מה יהיה ? אתה כמעט הרווק היחיד בין חביריך, מה יהא בסופך?" היה מתחמק מתשובה אבל, פעם נפלטו מפיו מילים "אמא, מה רצונך ממני ? וכי מעט אלמנות צעירות יש כבר בארץ, כי אבוא אני להוסיף עוד אחת עליהן ?"
הקיבוץ הוציא קובץ לזכרו: "אסף". אחרי נפלו הועלה לדרגת סגן לפי פקודת מטכ"ל.