כי אשחה על קברך,
לא גל אבנים אחזה
לא זר קמל
כי אותך במלוא התפארת,
אותך רונן וחי
רבה הדממה ושקט עצוב.
נשמעים רק קולות שנדמו,
מתנגנים הצלילים שהיו -
שוררו בשמחה, המו בעצב
ובאמצע שירתם גועו - -
אני יודעת שאינך.
אני יודעת כי חרב חרבת
אך אתה היית!
עולם מלא היית,
ושזור עמנו ברעות ואחוה
אבדת לנו נקרעת לנו.
ולעולם לעולם יבקש חוט הכסף את אחיו
וקור את רעהו
צלה
מתוך הספר 'אסף' בהוצאת משק יגור תשרי תש"י
הספר ומידע נוסף נמצאים בתא הנופל בחדר ההנצחה בבית הפלמ"ח.