- נר
-
הודלק ע"י יעל בן אליעזר בתאריך 28/04/2020
יפתח, כמה דברים שרציתי לשתף אותך
שני פעוטות חבוקים מחייכים, בחצר הפעוטון, אתה ואני, תמונה מאלבום ילדות. לאחר שנפלת, נתתי לאבא שלך את התמונה, אך היא עדיין ותמיד איתי, ברורה להפליא, ניבטות ממנה עינייך היפות צוחקות והחיוך הרחב והשובב שלך
שבת בבוקר, מתעוררים בבית ילדים לפני ש'תורנית שבת' מגיעה (אנחנו בכתה ב' נדמה לי), עושים צחוקים, אתה עולה להופעה, נעמד על הדלפק של המטבח, לבוש תחתונים בלבד ( תחתוני 'סבא' מ'הכללי') שר "המגפיים של ברוך" (להקת כוורת), בפזמון "...נגני נגני גיטרה..."אתה מלווה את עצמך בתנועות כשבידייך גיטרה דמיונית, כולנו צוחקים
אפרורפו 'תורנית שבת' הכי אהבנו שאמא שלך הייתה התורנית, כי היא הייתה מכינה לנו את הסלט הכי טעים, עם צנונית מגורדת דק דק ורסק עגבניות
לפנות בוקר, התארגנות יציאה למסע (בקורס קצינות), מאז אתמול אני מדוכדכת, על סף בכי. המפקדת קוראת לי הצידה, שואלת לשלומי, אני משיבה שאיני יודעת להסביר את הדכדוך אין סיבה מסוימת. היא מתעקשת "את בטוחה שאת לא יודעת!?" ומבשרת על נפילתך. אני תוהה על החיבור שגרם להרגיש, מבלי לדעת
ערב יום הזיכרון תשנ"ה, רותם אחותך ויהוא מבקרים אצלנו בבית, אנו מדברים שנולדת פחות מחודש לפני. אני בסוף הריון שני, ואתה - כבר כמעט תשע שנים למותך. יומיים לאחר מכן, ביום העצמאות, נולד בני רותם.
היום, יום הזיכרון תש"פ. מחר לרותם בני ימלאו 25 שנים. כן,כן... אנחנו כבר ממש מבוגרים, כבר 34 שנים כמעט, שאתה בן עשרים. המון שנים, שכואב וזוכרים.