תפריט נגישות

יעקב בן עטר ז"ל

מפרי עטו


משהו על העמלנות

בקורס המדריכים שנערך בקיץ זה בחדרה, הונהג מקצוע חדש: - "עמלנות"! גומרי הקורס העבירוהו בודאי במרבית הסניפים, קבוצות רבות מוציאות חלק גדול ממרצן על הכנת סכיני עץ, פתילים, חגורות, נרתיקים וכו'. כדאי היה לברר לעצמנו בקוים כלליים יותר - "עמלנות" זו על מה ולמה?
למעשה עסקו בעמלנות, בכל סניף מראשית קיומו. הכנת "פינה" על כל הכרוך בה או תערוכה "שי לקהק"ל" כלולות באותו מושג רחב, עמלנות. החדוש, הפעם, בהנהגת שיטה ולמוד מכוון.
עבודה זו כשטה פדגוגית בחנוך צמחה בראשית המאה הנוכחית בגרמניה ובארה"ב, הסברת המושג היא זו: בשעת הלמוד לא המחנך עמל אלא החניך, במקומות רבים למדו מלאכת יד לשם הקנית מקצוע, לפרנסה בחיים - החדוש היה בדרישה ללמוד את המלאכה כיתר המקצועות כדי שהחניך יוכל להשתמש בכשר הפעילות המקצועית, לא על מנת להשיג פרנסה, אלא באופן הטוב ביותר.
היתה דרישה להחדיר עמלנות ופעילות מצד החניכים בכל מקצועות הלמוד (למשל: ציור וכיור בגאוגרפיה) ויחד עם זאת כמקצוע מיוחד. - ראו בזאת גורם מחנך ממדרגה ראשונה. יש תכונות אנושיות שאפשר להקנותן לאדם בשלמות, למשל: עצמאות ויזמה, תכון תכנית לעבודה והוצאתה לפועל, ביחוד חריצת משפט על תוצאות העבודה, על ידי החניך עצמו. אחרי השלמת החפץ רואה החניך בכל המגרעות והלקויים שבו, מבלי שיצביע על כך חבר או מדריך. ואין צורך להסביר כיצד נקנות תכונות אלו בעבודה (ינסה כל אחד ויווכח).
אפשר ורצוי להעביר מקצוע זה לתכנית החנוכית בתנועת הנוער. זה ברור ומעשי - מלבד עצמאות ויזמה, תכון תכנית והוצאתה אל הפועל, מחנכת העמלנות לעבודה קולקטיבית בחברה. ישנה עבודה שבה עוסקים מספר חברים בצותא, כל אחד ממלא חלק מסוים מעבודה גדולה. לעבוד עם הזולת, קשה יותר מאשר לחיות אתו סתם (ידוע הביטוי: "קשה לעבוד אתו" - כלומר, אינו מסוגל להתאים עצמו לאחרים).
צורת העברת הלמוד - המדריך מגיש, בתחילה, חומר מסוים ואחרי שנלמד הדבר על ידי החניכים, אין הוא אלא עוזר בלבד. שאיפתו של המדריך, להפעיל את החניכים, מושגת מאליה במקצוע זה.
מקצוע זה מחנך לחסכון וזהירות בעבודה, באמצעים זולים בונה החניך חפץ יקר - ביזמתו ובכוחותיו העצמיים, אפשרות מצויינת לעבודה בשעות הפנאי. שטח נרחב לפעולות למען הקבוצה, הסניף, הקרנות וכו' וכו'. החבר מתקשר אל החפץ שיצר וויתורו עליו קשה ביותר (הישג חינוכי חשוב!). העמלנות היא אחת התורות, שבלימוד המחנאות, המחנכת לבנין ולא להרס.
חובה על המדריכים לטפח את למוד העמלנות, בגבולות מתאימים, לכוונו ולנצלו היטב לכל פעולה חנוכית. הדבר יקל על המדריך בחקר החניך ויביא תועלת רבה בעבודה החנוכית.


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה