קשים היו חיי שושנה בשנות ילדותה. בעודה בגיל הגן עברנו עם הילדים מירושלים ליגור
בגיל רך נעקרה מסביבה אהובה עליה, סביבה שבה ספגה רשמים ראשונים, בה חיבבוה וכיבדוה והיתה אפופה אוירה ידידותית חמה. בבואנו ליגור, נתקלה במקרה ב"קבלת פנים" קרה וזועמת במקצת, מצד אי-אלה ילדים בגן. עקירה זו ממקום מטעה, מעבר זה לסביבה חדשה זרה לה וקבלת פנים זו - גרמו, כנראה, למשבר נפשי בחייה, אשר רישומו היה ניכר זמן רב. קמה מעין מחיצה של אי-אמון, מעין מסך של חשדנות ומרי נפרש בינה ובין החברה החדשה בתוכה גדלה והתחנכה. זה כנראה השפיע גם על יחסה ללימודים. אי הצלחות ראשונות בשטח זה שוב העמיקו את הניגודים וגרמו להרגשת נחיתות. וכך "הסתבכו" העינינים. כתוצאה מזה נשאר איזה משקע נפשי מר במעמקי לבה.
אך כל הרגשות האלה היו חבויות עמוק בנפשה. סגורה ומסוגרת היתה שושנה בסבלה. שריון של התבודדות ושתיקה העלתה על עצמה, ועין זר לא תחדור לצפונות נפשה. גם בכי לא ידעה מעודה. בכח נפשי רב כבשה את רגשותיה ונמנעה מתגובה ישירה על ה"פגיעות" שנפגעה. אף המטפלת שהשתדלה לקרב אותה, לרכרך את קשיות ערפה ולהביאה לידי התגלות למען הקל עליה, - לא תמיד הצליחה לפתוח סגור-לבה. ופעם כשראתה את שושנקה פורצת בבכי - רווח לה. כי האמינה שהנה תשיח את כאבה ויוקל לה. אמנם זכתה מטפלת זו, לאמון ולאהבה אין קץ מצד שושנה במשך כל תקופת נערותה, גם בצאתה מכתלי בית-הספר וגם בלכתה לשירות לחטיבה. ומדי בואה הביתה, אחרי ברכת שלום ראשונה להורים, היתה מיד רצה להתראות עם המטפלת ולשוחח אתה קצת.
סגורה היתה שושנה, מתבודדת. הרבתה לקרוא. קראה בעיון והעמיקה לחדור לנפש הגיבורים המתוארים בספר. נתחה את התנאים והמסיבות וחרצה את משפטה על הנידון. ואיזו הרגשה מוסרית עמוקה היתה טבועה בה, חתירה לאמת ויחס ישר וצודק לכל. איזו סלידה פנימית מזיוף והסוואה, מהסתגלות ומהשלמה עם הרע. הרגשה זו היתה לה לקו בהנהגותה בחיים, ביחסה לחברים ולחברה ובדעותיה על החומר שקראה, - בחינת שלטון המצפון על המחשבה הרגש והיחסים. מעטים הספיקו להכיר אותה, זה אך החלה לחיות, לעבוד ולהתגלות. והנה, בעבודה בענף וגם במקצועות שעסקה בהם בשרתה בחטיבה, נתגלו כשרונות ויכולת. היא הצליחה בקורסים שונים והוטלו עליה תפקידים רציניים. זכתה ליחס של הערכה והוקרה רבה מחברים שעבדה ופעלה אתם יחד, ועם כמה חברות
קשרה גם קשרי ידידות עמוקים ולבביים.
עם לכתה מהבית, העמיק יחסה ליגור, להורים, למשפחה ולענף בו החלה את צעדיה הראשונים בעבודה ואליו התקשרה.
והנה בא האסון יעד לה הגורל להיות בשיירה זו להר הצופים, שהושמדה בידי מרצחים
אילן צעיר, מתלבלב, נגדע בגננו.
דברים נוספים לזכרה מצויים בחוברת 'שושנה בנארי' בהוצאת משק יגור ניסן תש"ט החוברת נמצאת בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.