רטט הלב בשמעי מרחוק את פסיעותיכם. הנה ואתם ליד שער המשק...
עשרים ואחד שלחנו אתכם, ומי יתן ותחזרו במספר הזה. ולפתע קריאה שניתקה את חוט מחשבותי: אהלן! חזרתם! מבלי לענות התחלתי למנות: אחד, שניים, שלושה, ... עשרים! ... היתכן שאחד לא חזר? היתכן יורם? לא אראה אותך? לא אשמע את שיריך העליזים השגורים בפי כלנו? יורם, למי עזבת את הרפת? את השפניה? היש אדם שיטפל בכל במסירות כמוך?
ועלינו לא אומר כי עזבת אותנו. אתנו אתה. בכל שעת מבחן. תמיד אתנו. בינינו.
ח.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח