סרן מאיר רן ז"ל

מאיר רן
הדלקת נר בן 26 בנפלו
בן רות ויחזקאל
נולד ביגור
בי' בתמוז תש"ו, 9/6/1946
התגורר ביגור
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 117
התגייס ב-נובמבר 1965
נפל בעת מילוי תפקידו
בו' בשבט תשל"ג, 9/1/1973
מקום נפילה: ימת הכנרת
באזור טבריה והעמקים
מקום קבורה: קיבוץ יגור
הותיר: אשה ושני ילדים

קורות חיים

בן יחזקאל ורות. נולד ביום י' בתמוז תש"ו (9.6.1946) בקיבוץ יגור וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ובכיתות ההמשך בקיבוץ. כילד היה מאיר שובב גדול, אך הצטיין בלימודי החשבון ובכל הקשור בחריפות שכלית. הוא היה פעיל בחברת בני הנוער והיה רקדן מחונן, שהשתתף באורח קבוע בהופעות חגיגיות בקיבוץ. כשהיה בכיתה ט' נשלח לקורס מדריכים. הוא היה נער חברותי מאוד, "התעסק" באלקטרוניקה וכאשר עבד על טרקטורים התקין לו כובע בעל אזניות ובו חיבור לטרנזיסטור, כדי שלא להפסיד משידורי הפזמונים. נוסף לפלחה עבד כענף עצי פרי וארגן את מיכון הענף. לפני גיוסו התנדב לשנת שירות שלישית, לחיזוק קיבוץ יד-חנה.

מאיר התגייס לצה"ל במחצית נובמבר 1965 והתנדב, עם שנים מקבוצתו, לחיל האויר - להיות טייס. זו הייתה מעין מסורת משפחתית, שכן אחיו הבכור היה טייס ומפקד בית הספר לטיסה. מאיר לא רצה ליהנות משמו של אחיו. הוא החליט כי עליו להיות טוב, להיות כמו כולם, ואם אפשר - להיות טוב יותר. לאחר שסיים את קורס הטיס בציונים מעולים נשאר בבית-הספר - הפעם כמדריך. חניכיו אהבו אותו מאוד, כי ידעו שהוא ילחם למענם ויעשה כמיטב יכולתו כדי שיצליחו בקורס הקשה. הוא היה חוזר עם חניכו מטיסה ומנתח באורח אנליטי כל פרט ופרט בפעולות החניך ומדגיש מה יש לשפר והיכן יש לתקן. הוא ידע מתי לתת מחמאה, מתי לעודד ומתי ללחוץ ולדרוש יותר. הוא היה טייס מצטיין וחבר בצוות האוירובטי של הבסיס.

לאחר שנתיים של שירות חובה החליט לקשור את גורלו כחיל האויר והצטרף לצבא הקבע. הוא הלך מחיל אל חיל וביום 21 בנובמבר 1972 הפיל "מיג 21" סורי בקרב אויר. ביום ו' בשבט תשל"ג (9.1.1973). נפל סרן מאיר במילוי תפקידו כטייס והובא למנוחת-עולמים בחלקה-הצבאית שבבית-הקברות בקיבוץ יגור. השאיר אישה ושני ילדים.

מפקדו כתב במכתב תנחומים למשפחה: "רן, מלבד היותו מטובי הטייסים בחיל, היה אהוב על כולנו כאדם. עליזותו התמידית טוב לבו והיותו בחור כארז ככל מובן - הקנו לו שם של אחד מהשורה הראשונה. בבית-הספר לטיסה היה מפקד קורס. טייס קבוע בצוות האירובטי ואחד מעמודי התוך של המדריכים הנושאים בעול ההדרכה. מעבר בעליזותו וחביבותו - ידע להפתיענו ברצינות, שיקול דעת וגישה מבוגרת.

לאחר נפילתו הוציא הקיבוץ לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים לקיבוץ, חברים לנשק, רשימות לזכרו ודברי פרידה.