רב"ט משה גוטהלף ז"ל

קורות חיים

בן דוד ובתיה. נולד ביום כ"ה באלול תש"ט (19.9.1949) בקיבוץ יגור. למד בבית-הספר ביגור וסיים בו י"ב שנות לימוד. כתוצאה ממחלה קשה. שתקפה אותו כשהיה בן 9 סבל משה מחולשה גופנית. ברבות

הימים התגבר על כך ובגיוסו לצנחנים ראה ניצחון מלא על שרידי המחלה. בבית-הספר התבלט משה בכשרונותיו הרב-צדדיים. הוא הצטיין במתימטיקה ומשחר ילדותו הרבה לקרוא ספרים. בתחומים שונים,

שהרחיבו את אופקיו והיו לרוב מעבר לרמה המקובלת לבני-גילו. להיטות זו אחר קריאת-ספרים ליוותה אותו כל השנים וגם בהיותו בצבא השתדל לקרוא ככל אשר יכול. חבריו לכיתה מציינים את אורח מחשבתו העצמאי. את היותו משוחרר מדוגמות, את כשרונו להבחין בין עיקר לטפל ולגבש לעצמו דעות משלו ואת ערנותו הפוליטית. מגיל צעיר (עבודת-הגמר שלו בבית-הספר הוקדשה לנושא "ארגוני הפורשים"). הוא לא היה חוסך ביקורת כנה מכל מה שראוי היה בעיניו לביקורת, והיה מקבל עליו עול משמעת רק כאשר משוכנע היה בצידקתה. אולם כשהיה צורך היה ממלא עד תום את המשימות שהוטלו עליו. בזכות כשרונותיו אלו היה משתתף פעיל בויכוחים רבים, אולם, כעדות אחד מחבריו בצבא, "מעולם לא התווכח בנושא שלא היה בקי בו". לאחר סיום הלימודים בבית-הספר יצא עם בני מחזורו לשנת- עזר לקיבוץ יד-חנה.





בסוף אוקטובר 1968 התגייס לצה"ל והתנדב לשירות בחיל הצנחנים. סיים קורס מ"כים, אך סרב לקבל עליו תפקיד פיקודי והעדיף לחזור אל חבריו ביחידה בקווי-האש. מאחר שסלד ממלחמה ומצבאיות. לא רצה לכפות משמעת צבאית על אחרים. אך הוא עצמו היה לוחם מעולה וממושמע והצטיין בגלוי אומץ-לב במצבים של סכנה. הוא היה חביב על חבריו ליחידה; היה שקט וחייכני, והצטיין בהומור המיוחד לו. היה מסור מאוד למשפחה, בייחוד לאמו ותמיד השתדל להסתיר מפניה את אופי שירותו הצבאי, עם זאת היה אוהב חיים, נוטה למעשי שובבות ומרבה

לשחק בכדור-סל בחופשותיו בבית. בעיצומה של מלחמת ההתשה, בח' בסיון

תש"ל (12.6.1970), פשט כוח צה"ל על עמדות המצרים בגדה המערבית של תעלת

סואץ, מצפון לקנטרה. הכוח שחצה את התעלה השתלט על הרבה בונקרים ועמדות

מבוצרות לאורך גזרה של שני קילומטרים, ופוצץ אותם. בפעולה זו נהרגו ארבעה

חיילי צה"ל ובהם משה. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין ביגור.

במכתבו של פמקד היחידה להורים, כתוב בין יתר הדברים: "בנכם ידע את הסכנה

הצפויה לו ובהכרה ובהתנדבות ביצע את המוטל עליו. גאים אנו על חיילים שכאלה".

קיבוץ יגור הוציא ספר לזכרו, הנושא את השם "משה".