סגן עמוס שגיא גרוס ז"ל

עמוס שגיא
הדלקת נר בן 26 בנפלו
בן בלהה ושמעון
נולד בקיבוץ גבעת ברנר
בג' בתמוז ת"ש, 9/7/1940
התגורר בשער העמקים
שרת בנח''ל
התגייס ב-1960
נפל בקרב
בכ"ז באייר תשכ"ז, 6/6/1967
במלחמת ששת הימים
מקום נפילה: עזה
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: קיבוץ גבעת ברנר

קורות חיים

בן שמעון ובלהה, חברי גבעת-ברנר. נולד ביום ג' בתמוז ת"ש (9.7.1940) בקיבוץ. שם גדל, התחנך וסיים את לימודיו (כיתה י"ב) בבית-הספר במקום. בשנות לימודיו הראשונות היתה המשיכה החוצה בעוכריו; הוא נמשך לשדות, לפרח ולבעלי הכנפיים. אבל לאחר-מכן נתברר כי התבוננות אינטנסיבית זו בעולם נגלה, כי הלימוד מן המקור הראשון, מן הטבע, הביאו לצבירת עושר פנימי. באותה תקופה טיפח את פינת החי של בית-הספר בהתמסרות רבה. נפשו של עמוס היתה רגישה לסבל הזולת והוא היה מוכן לדאוג ולעזור ולטפל בענייני חבריו- כחובה שאין להביע עליה תודה. בשנת 1959 שהה שנה אחת במשק בית-גוברין. היתה זו שנת עזרה לקיבוץ ובה ריכז את ענף-הצאן.

בשנת 1960 גויס לצה"ל במסגרת הנח"ל ואחרי שעבר קורס קצינים שירת כסגן מפקד היאחזות הנח"ל "בארותיים". את שירותו הצבאי סיים כסגן מפקד פלוגה באחת מיחידות הנח"ל. בשובו מן הצבא חזר לקיבוצו והתחיל לעבוד בנגריה ולאחר זמן לא רב שם נשלח להדרכה בתנועת "הנוער העובד" ב"קן" חולון וברמת גן, בגרעין שהיה מיועד לבית-גוברין. הוא קיבל את השליחות על עצמו, אולם לא רצה בכך, שכן לא חשב את עצמו כראוי לעבודה זו, אך כיון שהיתה החלטה ראה את הדבר כצו התנועה ועמד בתפקידו במלוא כוח-הרצון שלו. השתייך לחוג הבין-קיבוצי לידיעת הארץ (בגיאוגרפיה, בארכיאולוגיה, בגיאולוגיה, בצמחייה ובבעל-החיים שבה) והשתתף במפעלי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה. מסור היה לביתו ואהב את ארצו- ותוך אהבתו לטיולים בה רכש ידע רב על פינות נוף יפות. את אהבתו לנוף הארץ וידיעותיו בצפונותיה העביר לבני חטיבת הנוער בגבעת-ברנר כמדריך בטיולים ולאחר-מכן גם בשער העמקים. לאחר שנשא לאשה את אחת מבנות שער-העמקים עבר לקיבוצה ונקלט שם לעבודה בנגרייה ואף התקדם בה יותר משהתקדם בגבעת ברנר. בקיבוץ זה מצא את מקומו ובנה את ביתו וחבריו ידעו להעריך את מאמציו במקומו החדש. אחרי ששוחרר מן הצבא היה יוצא מדי פעם למילואים וכן היה גם לפני מלחמת ששת הימים. חייל לדוגמא היה ומפקד למופת.

בעמדו בראש מחלקתו בקרב שנערך במבואות הדרומיים של עזה, וביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) נפל. הניח אשה ובת שלא מלאה לה שנה בנפול אביה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי והועבר לאחר-מכן למנוחת עולמים בבית הקברות בגבעת ברנר.

בספר "לנופלים", שהוציא קיבוצו לזכר בניו שנפלו במערכות תשכ"ז, הוקדש מדור לזכרו. בחוברת שהוציא שער העמקים לזכרו ולזכר עוד ארבעה מבניו שנפלו הוקדשו כמה עמודים. בהוצאת שער-העמקים הופיעה חוברת (בתוך אוגדן) בשם "עמוס". גם בחוברת "אשר נפלו במלחמה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו. בחוברת "53 מהם", שהוציא הקיבוץ המאוחד לזכר בניו שנפלו במערכה, הוקדש עמוד לתולדותיו. בילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל- "גוילי אש", כרך ד'- הובא מעזבונו.