קורות חיים
נולד בי"ד באב תרס"ו (5.8.1906) בעיירה נאדוורנה שבגליציה המזרחית כבן למשפחה ענייה, שומרת מסורת. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה מפני הקוזאקים לווינה שבאוסטריה. שם נלקח האב לצבא והאם מתה ממחלה. ששת ילדי הבית ניטלטלו מבית יתומים אחד לשני ובתום המלחמה שב האב מהחזית אבל לא הצליח לפרנס את המשפחה הגדולה וגרשון בן ה-14 נאלץ לצאת לעבודה כדי לסייע בידו.
בצד עבודתו פעל גרשון בתנועת הנוער הסוציאליסטית בווינה, ובעיקר באגודת הספורט שלה, שבה נמשך במיוחד לענף השחייה והגיע בו להישגים ניכרים. באותה תקופה רחק מן היהדות ומחברה יהודית, אבל עם גבור האבטלה באוסטריה החליט לעלות לארץ-ישראל בעצת אחיו שעלה לשם קודם לכן. הוא בא לארץ בשנת 1933. עבד כפועל בניין בחיפה ובערבים הדריך בענפי ספורט שונים באגודת "הפועל". באגודה זו הניח את היסודות לענף האתלטיקה הכבדה ב"הפועל" וגם פיתח את ספורט המים. תקופת-מה שימש מורה לספורט בבית-הספר המקצועי ביגור ואז נמשך לחיי הקיבוץ והצטרף אליו כחבר מן המניין.
לימים נתן יד פעילה בהעלאת מעפילים לחופי הארץ בימי מלחמת העולם השנייה. עם התגברות הסכנה של פלישת הגרמנים ובעלי בריתם לארץ, הוטל על גרשון להדריך ולאמן מגוייסים לתפקידים מיוחדים.
בכ"א באייר תש"א (18.5.1941) יצאו, בשליחות ה"הגנה", עשרים ושלושה צעירים - רובם חניכיו - לפעולה נועזת של חבלה בבית הזיקוק בטריפולי שבלבנון, גרשון היה ביניהם. הם הפליגו בסירת מנוע "ארי הים" אבל הפעולה לא בוצעה מסיבות שלא נודעו וגם עקבות הכ"ג לא נודעו עד היום הזה.
לפני יציאתו למשימה השאיר גרשון מכתב פרידה לחבריו ביגור ובו כתב בין היתר: "... חייתי חיים יפים וישרים. ואם במילוי תפקידי זה צפויה לי סכנת מוות, הריני רוצה ללכת לקראתה באותה מידה של אומץ ונכונות שנהגתי עד כה בחיי. אין להצטער ולנוד לי, להיפך - יש לקנא בי על התפקיד האחראי שהוטל עלי להגשימו.... את ארבע השנים שהייתי בקיבוץ הנני חושב לדרך הנכונה והישרה. רק צר לי שמצאתיה באיחור זמן".
בקיבוצו הוקמה לזכרו בריכת-שחייה. שמו הונצח בספר "מגן בסתר" ובחוברת זיכרון שהוציא קיבוץ יגור. בית-הספר לקציני-ים בעכו נקרא על-שם "כ"ג יורדי הסירה".