בצלאל צאליק זר אביב ז"ל

בצלאל זר אביב
לחדר נרות בן 29 במותו
בן ברוריה ופרדי
נולד בג' בכסלו תשל"ד, 28/11/1973
התגורר ביגור
נהרג בפעולת איבה
בח' בתשרי תשס"ד, 4/10/2003
מקום אירוע: חיפה - "מקסים", כניסה דרומית
באזור חיפה, כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה: קיבוץ יגור
הותיר: אב ושתי אחיות

קורות חיים

בצלאל (צאליק), בן ברוריה ופרדי, נולד בישראל ביום ג' בכסלו תשל"ד (28.11.1973). בן בכור להוריו, אח לסופי ולגבריאלה. זמן קצר לאחר בואו לעולם עברה המשפחה לצרפת, וצאליק גדל בניס עד גיל שמונה.

בשנת 1982 שבה המשפחה לישראל, לחיפה, וכעבור שנתיים הצטרפו לקיבוץ יגור. צאליק הצטרף לכיתה ו'. ילד חברותי, חובב כדורגל ובעל אוסף פוסטרים מכובד. עם השנים התגלו כישוריו הטכניים הטובים, אהבתו למכוניות, והעיקר – היותו חבר טוב העוזר תמיד לחבריו. "אנחנו זוכרים אותו כנער מופנם וביישן עם מבטא קצת מוזר", סיפרו בני כיתתו של צאליק, "בעל מנטליות תמימה ונימוסים, מה שהקשה עליו בתחילה למצוא את מקומו בינינו – אלמוגים מחוספסים בתחילת גיל ההתבגרות. מהר מאוד ניער את המבטא וחבר לבני הכיתה. צאליק מצא לעצמו נתיב ייחודי בו צעד בהיחבא, תוך שהוא מפנה חיוך לכל עבר ועונה באדיבות לכל פנייה".

בתום לימודיו התיכוניים התנדב צאליק לשנת שירות בקיבוץ הר עמשא, ולאחר מכן שירת בצה"ל. במשך רוב תקופת שירותו היה נהג אמבולנס.

בתקופת השירות הצבאי פגש צאליק את קרן אלמקייס, וזמן קצר לאחר שחרורו מצה"ל השניים נישאו והקימו בית ביגור. בחודש ספטמבר 1999 נולד הבן לירן, ובאוגוסט 2002 הבת נויה. אהבתו העזה של צאליק לרעייתו ולילדים והתמסרותו המלאה אליהם מילאו אותו גאווה ובטחון. הוא היה שותף מלא לקרן בכל הקשור לטיפול בבית ובילדים, ויחד פתחו את ליבם ואת ביתם למשפחה ולחברים. צאליק גם לקח על עצמו את תפקיד האח הגדול, זה שדואג לשתי אחיותיו ובה בעת חבר נהדר להן.

את חייו של צאליק מילאה השתדלות בלתי פוסקת להשתפר, להגיע ליותר. הוא חיפש עשייה שתעניק לו הישגים וגאווה, ולאחר נסיונות שונים מצא עניין וסיפוק בלימודי הטבחות, בהם עשה חיל והיה מרוצה מאוד. צאליק למד במכללה לאומנות הבישול במלון בטבריה. "היית כל כך משמעותי, עמוד תווך של הכיתה, מנהיג צעיר", סיפרה שרי, שלמדה איתו, "המילה שלך והדעה שלך נשמעו חזקות. ההגיון שלך עם המוסר, הטוב שלך עם החמלה, הובילו את ההחלטות הכיתתיות". מדי ערב שבת הגיש לשולחן המשפחה המורחבת מאכל חדש שלמד להכין, והייתה תחושה שמצא את מקומו.

בשבת בצהריים, ח' בתשרי תשס"ד (04.10.2003), פוצצה מחבלת-מתאבדת את חומר הנפץ שבתיקה במרכז מסעדת "מקסים" שבכניסה הדרומית לחיפה, בשדרות ההגנה סמוך לים. בפיגוע נפגעו רבים מיושבי המסעדה. 21 אנשים נרצחו, בהם חמישה בני משפחת זר אביב מקיבוץ יגור שסעדו במקום: בצלאל, רעייתו קרן, ילדיהם לירן ונויה וברוריה, אימו של בצלאל.

בצלאל (צאליק) היה בן 29 במותו. הותיר אב ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ יגור, לצד אימו, רעייתו וילדיו.

בקיבוץ יגור הפיקו חוברת ובה דברים לזכר בני משפחת זר אביב שנרצחו בפיגוע.

כתב שמוליק, חבר של צאליק: "... יש ביקום דבר שלא נגמר, גם כשהוא מתכלה אורו לעד נשאר / וכמו שאורו של צאליק לעולם לא ידעך, כך גם אנחנו לעולם לא נשכח / את הכוכבים בחיינו – שחיים ואינם, את צאליק שאהבנו ואהב אותנו גם / אורו של צאליק הוא כמו זכרון, המלווה את חיינו עד יומנו האחרון..."