רב"ט מאיר טפר ז"ל

גם שמו של מאיר עטור היום מסגרת שחורה, גם הוא בנופלים.
נדמה לי, הן זה עתה ראיתיו יושב על ספסל הלימודים ומקשיב למלים היוצאות מפי המורה, כותב בעט במחברתו הנקיה והמסודרת, באשר האהבה לנקיון וסדר היתה משרשת בו מילדותו.
מה קצר הוא הזמן שחלף מאז היינו יוצאים לטפס בהר בזריזות מפליאה, היה רודף אחרי כל פרפר ותר אחרי פרח אביב חדש שהנץ. את אהבתו לחי ולצומח לא הביע במלים, כי נוהג היה לחסוך מלים. רק בת הצחוק, שהיתה מופיעה בזויות עיניו, גילתה את אשר בלבו.
וטוב לב היה מאין כמוהו. מיטיב עם חבריו. נכון תמיד לעזור למי שזקוק לעזרתו. ובפשטות עשה זאת, ובצניעות ללא הבלטה כלשהי. את עולמו הפנימי סגר בחומה ולא נתן לאיש לפלוש לתוכו.
חלפו שנים מספר, ומאיר עובד בדיר. גם כאן מתבלטות יכולתו ומסירותו לענף.
אין ספק, שההכרה של הליכה לתפקיד לא פסחה גם על מאיר; אבל נדמה לי, שמאיר שבודאי לא השתמש לגבי הליכתו בהנמקה אידאולוגית - נכונותו גדלה מתוכו באופן פשוט וטבעי, כאשר יגדל האילון בהר.
וכך נגדע...
הוריו
מתוך יומן יגור, 22.5.1948

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח