שלוש פלוגות הרגלים יצאו לדרכן בליל 24.4.48, דרך אוכף הקסטל. פלוגה א' כבשה את בית-איכסא, אך הופתעה בהתקפת-נגד ערבית. הדיפת ההתקפה שיבשה את לוח הזמנים של הפעולה, וההשתלטות הושלמה רק בשעה 02:00.פלוגה ב' יצאה לדרכה ב- 21:30, נעה לפי התוכנית בשטח קשה, הגיעה בשעה 03:00 לנקודת-ההיערכות בח’ירבת-למון, אך כשהייתה מוכנה להסתערות קיבלה הוראה לחכות לפלוגה ג', שעמדה לתפוס עמדות-חיפוי, אלא שזו הגיעה כשכבר האיר היום.
הפלוגות נפגשו על הכביש מבידו לנבי-סמואל, כ- 900 מ' ממערב לנבי-סמואל. לנוכח האיחור הגדול הציע המג"ד יוסף טבנקין לבטל את הפעולה ולסגת לבית-איכסא. אורי בן-ארי נטה לקבל את ההוראה, אולם ‘פוזה’ התנגד לה, והודיע למג"ד כי מאחר שכבר הגיעו עד לנקודת ההיערכות והפקודות כבר חולקו - הוא מעוניין לבצע. הפקודה שטבנקין נתן לא הייתה חד-משמעית ופוזה החליט להתעלם מהנחייתו.
אורי בן-ארי פרש את מחלקותיו בעמדות האבטחה משני צידי הדרך. אף על פי שהשעה כבר הייתה 06:30 אירגן פוזה את פלוגתו לתנועה במיבנה לילי: שתי מחלקות בטורים עורפיים מקבילים, ומחלקה שלישית עם חבורת-הפיקוד בתווך, בשורה חזיתית. בן-ארי, שצפה בהם, התקשר אל פוזה והעיר לו כי תנועה כזו - בשעות יום - הינה מסוכנת ופגיעה, אך 'פוזה' לא שינה את המערך.