משלט הראדאר שלט מגובה של כ- 880 מ' על היישובים הקרובים מצד מזרח: מעלה-החמישה וקרית-ענבים, וכן על קטע מהכביש מירושלים לתל-אביב. בתחילת שנות ה-40 הקימו הבריטים על ההר מחנה ובו מיתקן ראדאר (מכ"מ). בראשית מלחמת העצמאות איבטחה את המיתקן יחידה של הליגיון הערבי במסגרת הצבא הבריטי.
ב- 24.4.48, במהלך מבצע ‘יבוסי’, ביצע הגדוד הרביעי של הפלמ"ח התקפה על נבי-סמואל. ההתקפה נכשלה, והמג"ד יוסף טבנקין החליט להפעיל את פלוגת המשוריינים של הגדוד לעזרת הנסוגים בציר המחבר את מעלה-החמישה אל הראדאר ואל בידו.
שני משוריינים, ובתוכם 19 איש, נבלמו במחסומי אבנים למרגלות הראדאר והותקפו באש כבדה בידי ערבים ואולי גם בידי בריטים. הקשר בין שני המשוריינים נותק, ומפקד אחד מהם ראה כחובתו להישאר ליד המשוריין שנותר תקוע ללא יכולת לתמרן. מפקד המשוריין התקוע שקל לפוצצו, אך חשש כי ההתפוצצות תפגע גם במשוריין השני. שני משוריינים אחרים, בפיקוד מיכה (פרי) פרלסון, חיפו עליהם. כיתת המק"ב של רפי מלץ פעלה וסייעה מחירבת נאזים, אך בחלוף הזמן הותקפה גם היא. בשלב מסוים נתנו שני מפקדי המשוריינים הראשונים פקודת נסיגה לאנשיהם, אך רק ארבעה אנשים הצליחו להגיע למעלה-החמישה. בקרב הזה היו 15 הרוגים ועוד מספר פצועים.
ב- 10.5 פינו הבריטים את המחנה ומסרו אותו לידי הליגיון הירדני וערביי הסביבה.