טוראי שושנה בנארי ז"ל

בחטיבה
עם שושנה נפגשתי בתחילה ברמת יוחנן. לא הספקתי להכירה והנה עברה למקום אחר. שם בלתה שנה תמימה כעבוד שנה נפגשנו ברמת רחל. כאן הכרנו אחת את רעותה. אף התידדנו במידה רבה.
בהתחלת המאורעות ירדנו כולנו לבית הערבה והיינו שם, כשבועיים ימים. פה ניתנה לי האפשרות, לעמוד על טיבה של שושנה, וידידותינו גברה. אחרי זמן מה, נמצאנו שוב יחד בירושלים.
לפעמים ישנה הרגשה, שמפריזים בשבחו של אדם אשר איננו, ולא פעם גורעים על ידי ההפרזה, מערכו של האדם כפי שהיה בעודנו בחיים. אולם נדמה לי, שהערכתי שלי, אין בה מן ההפרזה. שושנה היתה אחת הבחורות האמיצות ביותר שפגשתי בחטיבה. היא היתה בין אלו אשר תמיד שמרו על כבוד הבחורה בפלמ"ח והאמינה כי הבחורה מסוגלת לבצע תפקידים נועזים כמו הבחור.
בהופעתה החיצונית היה משהו שמשך את תשומת לבם של האנשים אשר היו במחיצתה. הבדל מסוים היה בין שושנה לבין רבות מאתנו. בעוד שרבות מחברותנו כשנדרשו למלא תפקידים מסוימים, עשו גם את חשבונן האישי, הרי שושנה לא פעם ויתרה על שלה, למען צרכי הכלל.
וכשם שהיתה חיילת אמיצה, כך היתה קשורה בכל נימי נפשה לבית. עודני זוכרת. בזמן היותה ברמת-רחל קראה כל מכתב מהבית פעמים ושלוש. תמיד חיתה באוירה משפחתית שלה - ביגור. קשה להתנחם במות חברה טובה ועל אחת כמה וכמה - לשכל בת כשושנה
תמר הפט

דברים נוספים לזכרה מצויים בחוברת 'שושנה בנארי' בהוצאת משק יגור ניסן תש"ט החוברת נמצאת בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.